בנוסף לאמור, עקב גידול בכמות האוכלוסייה בארץ ומתוך ראיית הצפי לצמיחה עתידית, נוצר מחסור גדול בדירות למגורים בכל הארץ
ונדרשה חשיבה תכנונית מחודשת בכדי לתת פתרון ומענה לביקוש ההולך וגובר לדירות למגורים.

ממשלת ישראל החליטה שנדרש טיפול יסודי בבעיות אלה – הצורך בחיזוק מבנים, הפיכת שכונות וותיקות ומוזנחות לשכונות מודרניות
והוספת כמות גדולה של דירות למגורים בכל רחבי הארץ. לשם כך ומתוך הבנת אפשרויות התכנון והצרכים העתידיים של מרכזי הערים
הוותיקות, יזמה הממשלה תכניות לשינוי ושיפור המצב הקיים.

בשנת 1998 הוכרזה על ידי הממשלה מדיניות חדשה התומכת בפינוי בינוי כפתרון מומלץ להתחדשות מתחמים וותיקים, תוך ניצול טוב
יותר של הקרקעות במרכזי הערים, כאשר חלק מהפתרון יהיה באמצעות בנייה לגובה. הממשלה זכאית להכריז על מתחם מסוים כמיועד
לפינוי בינוי ולהעניק שלל הטבות לבעלי הדירות וליזמים שיפעלו לקידום התכנית במתחם.

תכנית נוספת אשר יצאה לפועל בשנת 2005 היא תכנית מתאר ארצית 38 (תמ"א 38), אשר נועדה להוות פתרון לצורך בחיזוק בניינים
מפני רעידות אדמה, בעיקר בניינים ישנים אשר אינם עומדים בתקני הבנייה המודרניים. התכנית עברה מספר שינויים ועדכונים לאורך
השנים, באמצעות תיקונים לחוק וכן תכניות עירוניות מקומיות המקודמות ע"י הרשויות השונות.

התכנון העתידי של התחדשות אורבנית מתבצע בשיתוף הרשויות המקומיות ואנשי המקצוע מטעמן, תוך הסתכלות על מגוון התחומים
הקשורים בבינוי, תשתיות, שימושים עירוניים מעורבים וכל צורכי האוכלוסייה, עם מבט לעתיד.